האם זה הזמן הנכון עבורך לחפש עבודה

אז אחרי שהצגתי את עצמי, בואי נתחיל ביחד לחפש עבודה! אבל עוד לפני שנתחיל, חשוב שנברר: האם יש לך את הזמן והפניות הנפשית שתהליך חיפוש העבודה ידרוש ממך? התהליך לרוב דורש לא רק השקעה של כמה שעות בכתיבת קורות חיים, אלא גם זמן פנוי לראיונות. אם את סטודנטית עם ממוצע סביר ומעלה, את יכולה לצפות להזמנה לראיונות מכמה חברות. כל חברה תזמין אותך לראיון ראשוני שיקח בין שעה לשעתיים, לא כולל הנסיעות (ולפעמים תצטרכי להקדיש זמן נוסף בבית להכנה לראיון). בהנחה שהראיון הראשוני הלך טוב, חברות יזמינו אותך לראיונות נוספים, כשלרוב יהיו כשלושה ראיונות לפני שהן יתנו לך הצעת עבודה. וכל ראיון לרוב לוקח פוקוס של חצי יום, ולפעמים ראיון יתיש אותך מנטלית ולמעשה "יגמור" לך את כל היום.

לאור זאת, ניתן לצפות שהתהליך יקח לפחות כמה שבועות אם לא יותר, ויצריך ממך משאבים בצורת זמן ופניות מנטלית. כלומר אם את סטודנטית ועומדת בפני תקופת בחינות, אולי זה לא זמן טוב להתחיל את התהליך.

אופציה אחת היא להתחיל את התהליך אחרי הבחינות של סמסטר א', כשלפניך התקופה הרגועה יחסית של תחילת סמסטר ב' וחופשת פסח. אם תתחילי את התהליך בתחילת סמסטר ב', הלימודים לא אמורים להיפגע יותר מדי. ניתן גם להבהיר למעסיקים פוטנציאליים שאת זמינה לתחילת עבודה רק אחרי סוף סמסטר ב' (אך חשוב להבין שלא כולם ירצו לראיין אותך במצב הזה).

אופציה אחרת היא כמובן להתחיל את התהליך כשיש את כל הזמן והמשאבים בעולם, בחופשת הקיץ. בהחלט ייתכן שזה עדיף – זה מאפשר להתכונן לראיונות באופן רגוע, ובמקרים מסוימים, להספיק להתראיין אצל יותר חברות. התהליך כמובן עשוי להיות מלחיץ, ובהחלט אפשר להבין סטודנטיות שלא רוצות לחוות את הלחץ של חיפוש עבודה במקביל ללחץ השוטף בלימודים.

וכמובן, אפשר למצוא עבודה בכל תקופה של השנה, ואת לא חייבת להגביל את עצמך דווקא לשתי התקופות הללו. במיוחד אם יש לך שיקולים אישיים שגורמים לך להעדיף לחפש עבודה בתקופה אחרת – לטעמי יותר מהכל, כדאי לנהל את התהליך הזה בראש שקט.

מעבר להחלטה באיזה חודש להתחיל לחפש עבודה, כמובן שצריך להחליט באיזו שנה של התואר להתחיל לחפש עבודה. בואי נסתכל על תואר "סטנדרטי" של שלוש שנים במדעי המחשב, ונבדוק איזה קורסים נותנים את הבסיס הרלבנטי להתחיל לעבוד בתעשיה כמתכנתת: נדמה שרוב התארים בארץ בנויים באופן דומה, ושהקורסים הללו הם "מבני נתונים", "פרוייקט תוכנה", ו-"מערכות הפעלה". כמובן שיש עוד קורסים בתואר שעשויים לתרום, אך נדמה שאלו העיקריים. כתוצאה מכך, אפשר להתחיל לחפש עבודה במהלך שנה ב', במיוחד אם לדוגמה למדת את הקורסים הללו בסמסטר השלישי של התואר, ואת מתחילה לחפש עבודה בתחילת הסמסטר הרביעי של התואר. אופציה אחרת היא כמובן לחכות לקיץ שבין שנה ב' ל-ג', ואופציה שלישית היא להתחיל לחפש עבודה רק בתחילת הסמסטר האחרון של התואר (וכמובן, יש אופציות נוספות).

אישית, במידת האפשר אני ממליץ לא לחכות לסמסטר האחרון של התואר בשביל להתחיל לחפש עבודה. המשק נכנס למיתון פעם בכמה שנים (למשל, באיזור 2001, ואח"כ שוב ב-2008), וחברות מקפיאות גיוסים. אם "נפלת" על מיתון במשק, יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה. כל עוד את סטודנטית, את יכולה להרשות לעצמך לחפש עבודה אפילו בכמה סבבים, כשברגע שמצאת את העבודה הראשונה – זהו, יש לך ניסיון ולגיטיציה חברתית כמתכנתת. אם סיימת תואר והחודשים עוברים מבלי שאת מוצאת עבודה, זה משהו שקל לזהות בקורות החיים, ומעסיקים פוטנציאליים עלולים לתהות האם יש סיבה מיוחדת שעדיין לא מצאת עבודה. כאמור, לטעמי עדיף לא להסתכן, ולנסות "להכניס את הרגל בדלת" בשלב מוקדם יחסית, כשעוד יש אפשרות לנסות שוב או לתקן במידת הצורך. יש גם חברות שידרשו "יתרת לימודים של לפחות שנה", ותהיה לך בעיה להתראיין אצלן במהלך שנה ג'.

יש חברות שיכתבו בתיאור המשרה "יתרת לימודים של עד שנה". להבנתי, לרוב הן כן יהיו מוכנות לראיין באפריל של שנה ב' סטודנטיות שמסיימות את התואר שנה ושלושה חודשים לאחר מכן. אבל כמובן שיהיו חברות שלא יהיו מעוניינות לראיין סטודנטים שיש להם יתרת לימודים של (אפילו קצת) יותר משנה. כרגיל, צריך לשקול את היתרונות והחסרונות מול הנסיבות האישיות שלך.

שיקול נוסף שכדאי לך לתת עליו את דעתך הוא השילוב הצפוי בין הלימודים והעבודה עצמה אחרי שתתקבלי. הממוצע שלך בתואר ילווה אותך בעוד כמה "סיבובי" חיפוש עבודה. הוא לא יעניין אף אחד עוד עשר שנים, אבל בשנים הקרובות הוא כן ישחק תפקיד. אגב, אם במקרה הוא נמוך ואת חוששת, הממוצא הוא לא חלילה "אות קין", וחבל להיכנס לחרדות מיותרות בנושא – לפחות כרגע, למזלנו יש מספיק ביקוש למתכנתים בארץ. אם את לחוצה לגבי הנושא, באמת שאין סיבה להילחץ, ואת מוזמנת לקפוץ לפוסט הזה ורק אח"כ להמשיך לקרוא פה. בכל מקרה, לפני שתתחילי לחפש עבודה, כדאי שתתכנני איך את משלבת בין העבודה והעומס של המשך הלימודים.

יש פה מספר אופציות, אבל נדמה לי שפה ממש חייבים לשקול כל מקרה לגופו, וכל עצה כללית שאתן, עשויה רק להטעות. בכל זאת, נראה לי שכדאי שאמנה כמה אופציות פופולריות, מבלי להמליץ:
א. להמשיך ללמוד כרגיל, ולהתמודד עם עומס מוגבר. יתרונות: את מסיימת עם ה"תענוג" של חובותיך הסטודנטיאליות בהקדם האפשרי. חסרונות: פוטנציאל לפגיעה בממוצע, ופוטנציאל להפחתה משמעותית בזמנך הפנוי.
ב. ללמוד פחות קורסים בכל סמסטר, ולהאריך את התואר בהתאם, ככל הנראה בסמסטר או שניים. יתרונות: תיאורטית אפשר לשלוט לחלוטין בעומס שיש עליך ובכמות הזמן הפנוי שנשאר. חסרונות: התואר נמשך מעבר לפרק הזמן הסטנדרטי, עם כל הבאסה שבדבר. להבנתי זה גם כרוך בהעלאה של כ-10% בשכר הלימוד שמשולם אחרי פרק הזמן הסטנדרטי להשלמת התואר (מצד שני, לא ברור כמה סכום כזה ישנה לסטודנטיות שכבר עובדות). יתרת הלימודים שלך עולה, וזה עשוי לגרום לחלק מהמעסיקים לא לרצות להתחיל איתך בתהליך ראיונות. ואת נשארת יותר זמן במשרת סטודנט, כולל סטטוס מקצועי נמוך יותר מאשר עובדת מן המניין.
ג. ללמוד פחות קורסים בכל סמסטר, וכשהגיע הזמן "הסטנדרטי" לסיום התואר, לעבור לסטטוס של עובדת מן המניין ב-80% משרה. התואר ימשך על בסיס הזמן הפנוי שלך כמה שצריך. יתרונות: לכאורה, שליטה בעומס ובזמן שלך. שוב לכאורה, מעבר לסטטוס של עובדת מן המניין בהקדם האפשרי. חסרונות: לא כל מעסיק בכלל יהיה מוכן לזה (אבל אפשר לסכם מראש, ואם לא, אז אפשר למצוא עבודה חדשה כשהחלטת שאת רוצה 80% משרה ולא מעניין אותך). התואר כן נמשך יותר זמן, גם אם זה על אש קטנה. העלאה כאמור של שכר הלימוד. בחלק ממוסדות הלימודים, אין אפשרות להאריך תואר תלת-שנתי מעבר לכחמש שנים. את נשארת קשורה גיאוגרפית למיקום המוסד, לצורך הגעה מדי פעם ללימודים ובמיוחד הגעה למבחנים, וספציפית מעבר לחו"ל בכלל נהיה בעייתי.
ד. לאלתר סביב הבעיה בעזרת סמסטרי קיץ. יתרונות: מאפשר לסיים את התואר בזמן הסטנדרטי, ואף מאפשר להתמקד בפחות בחינות בכל תקופת מבחנים. מאפשר שליטה בעומס. חסרונות: שכר הלימוד בסמסטר קיץ לרוב גבוה יותר משכר הלימוד הרגיל (אבל שוב, לא ברור כמה זה ישנה לסטודנטיות אחרי שהן מתחילות לעבוד). קשה לבנות על זה – לא כל הקורסים ניתנים בסמסטר קיץ, ולא כל שנה יש בכלל קורסים בסמסטר קיץ. אפשרות מופחתת להעלות את אחוזי המשרה במהלך הקיץ ולהרוויח עוד כסף.
ה. כמו תמיד, סביר שיש אופציות נוספות שפיספסתי. אשמח לשמוע עליהן! 🙂

לסיכום, ההחלטה מתי להתחיל את התהליך צריכה להתקבל בהתאם לנסיבות האישיות שלך, וכדאי לא להתחיל את התהליך לפני שוידאת שיש לך את הזמן והפניות המנטלית שהוא יצריך.

ופסקת הרגעה לסיכום: הפוסט הזה היה מלא בתרחישים תיאורטיים שקשה לסטודנטית הממוצעת להעריך את הסבירות שלהם. וחלק מהתרחישים אפילו גוררים תוצאות שליליות, כמו תמיד בחיים… 🙂 אבל אין סיבה להילחץ, אלא להיפך. בתור סטודנטית לתואר במדעי המחשב או תואר דומה, את בעמדה מצוינת להמשיך את חייך הבוגרים! רוב הבוגרים יצליחו למצוא עבודה טובה, לא יחוו קשיי פרנסה משמעותיים, ויצליחו למצוא איזשהי כמות של זמן לחיים פרטיים 😉 "שום תוכנית קרב לא שורדת את המגע הראשוני עם האויב", ולפחות מנסיוני העשיר כ"מבוגר" בן שלושים ומשהו, זה נכון במיוחד לגבי תוכניות לחיים… 🙂 כך שחבל להילחץ, ועדיף לקבל את זה שבחיים לא הכל הולך בדיוק לפי התוכנית, וזה בד"כ יוצא ממש בסדר. אין גם סיבה להילחץ ש"בדיוק פיספסת תקופת גיוסים" – בהרבה חברות הגיוסים מתרחשים לכל אורך השנה, ובכל מקרה לא כדאי לנהל את החיים שלך לפי לו"ז של אחרים.

אז אם את מצליחה לסדר לעצמך בראש תוכנית סבירה לשנה-שנתיים הקרובות, לכי על זה! אם יש לך גם תוכנית ב', זה בכלל מעולה. לטעמי, חבל להריץ בראש אינסוף תרחישים אפשריים, ואין מה להשקיע בתוכניות ג' ו-ד'. שום דבר פה לא גורלי במיוחד, ואם "עשית חושבים" ונראה לך שכדאי לחפש עבודה, בואי נתחיל ביחד לכתוב קורות חיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *