למה אני שובת

היי חבר'ה, הפעם ניקח הפסקה מנושאי הקריירה שלכם, ונדבר קצת על הקריירה שלי 🙂
כזכור, ביום אני דוקטורנט ומרצה באוניברסיטת ת"א, ובערב כותב את הבלוג הזה. ארגון הסגל הזוטר של אוניברסיטת ת"א, בו אני חבר, הכריז על שביתה. אני מכבד את השביתה ואת פועלו של הארגון, ובפוסט זה הייתי רוצה להסביר למה.

אני שובת כי עבדתי פעמיים במסגרות של אוניברסיטת ת"א בהן ההסכמים עם ארגון הסגל הזוטר לא חלים, ובשתי הפעמים הלינו את שכרי.

הפעם הראשונה התקיימה בסוף 2013 ותחילת 2014, כשהועסקתי בתור מתרגל בתוכנית הבינלאומית של הפקולטה שלי, הפקולטה להנדסה. במסגרת עבודתי העברתי את התרגולים בקורס הסטנדרטי בנושא מבוא לתכנות. השיעורים התקיימו בכיתת לימוד בפקולטה, התרגולים נתנו על ידי, בשעתו סטודנט לתואר שני בפקולטה, וההרצאות על ידי פרופסור מהפקולטה. למרות זאת, תלושי השכר שקיבלתי נשאו את שם המעסיק "המכון למחקר חברתי" ולא "אוניברסיטת תל אביב" – מעניין למה. כמו שציינתי, שכרי הולן, ולמרות שהעברתי תרגולים במהלך אוקטובר, המשכורת הראשונה הועברה לי בדצמבר.

הפעם השניה התקיימה בקיץ 2016, כשהועסקתי בתוכנית לנוער שוחר מדע. למרות שכל עבודתי התרחשה במהלך יולי, קיבלתי חלק מהמשכורת בראשון לספטמבר. הם אפילו הסכימו איתי כשציינתי ששכרי הולן והדבר לא חוקי, אך כמובן לא הסכימו לשנות את הנהלים שלהם כך שלהבא המשכורת תיכנס בזמן. פניתי בנושא לארגון הסגל הזוטר, אבל הם אמרו שבניגוד להעסקה "סטנדרטית" באוניברסיטה, במקרה הזה הם לא יוכלו לעזור, כי הסכמי השכר שנחתמו איתם לא מכסים את ההעסקה הזו.

המסקנה שלי היא שבמצבים בהם חברי הסגל לא מוגנים ע"י הסכמים שנחתמו עם ארגון הסגל הזוטר, האוניברסיטה פשוט תפר את זכויותיהם החוקיות. זאת בניגוד להעסקה "סטנדרטית" באוניברסיטה שכפופה להסכמים עם ארגון הסגל הזוטר, שם לא הלינו את שכרי ולו פעם אחת בחמש השנים שאני עובד.

בנוסף למקרים הללו שקרו לי אישית, ארגון הסגל הזוטר טוען שבכוונת האוניברסיטה לדרוש מחברי הסגל לשלם קנס (בגובה שתי משכורות!) במקרה של התפטרות. אני מופתע שדבר כזה בכלל חוקי, ומבקש מכם לחשוב האם הייתם מוכנים לדרישה כזו מצד המעסיק שלכם.

כמובן, אני לא מסכן ולא מבקש שתרחמו עליי, בניגוד לעובדים אחרים במשק שהם באמת מסכנים. יש עובדים שחווים הפרות הרבה יותר חמורות של זכויותיהם, ורובם גם מתקשים לסגור את החודש. אבל העוול שנעשה להם לא מצדיק הפרת זכויות של עובדים אחרים.

כמו כן, הושמעה טענה שהשביתה פוגעת פגיעה אקדמית אנושה בסטודנטים עקב ביטול השיעורים של חברי הסגל הזוטר – זאת לא היתה החוויה שלי. הייתי סטודנט בשנה א' בזמן השביתה ב-2001, ואף נכחתי בשיעור שפוצץ. אישית, הערכתי שלא ניזוקתי אקדמית מהשביתה.

אבהיר שאני לא מדברר את ארגון הסגל הזוטר, אלא מביא את הסיבות שגרמו לי אישית לתמוך בשביתה. למעשה, בארגון בכלל לא יודעים שאני כותב את הפוסט הזה. כשהארגון מקיים תעמולה בעד השביתה הוא נותן דגשים אחרים, ששווים התייחסות גם הם, ואני מעודד אתכם להכיר גם אותם וגם את עמדת האוניברסיטה כשאתם באים לגבש דעה.

כמו כן, אבהיר שמבחינתי הגיוני לפוצץ שיעורים ע"י גרימת רעש, או ע"י פעולות לא אלימות. כמובן, לא הגיוני להפעיל אלימות פיזית (וממה שאני יודע, לא הופעלה כזו), ולא הגיוני לתקוף מילולית באופן אישי חברי סגל שבוחרים שלא לשבות. לצערי הבנתי שפעילי הארגון העבירו לפסים אישיים כמה עימותים עם חברי סגל שלא שובתים, ואני מתנגד לכך וקורא להם לחדול מכך. אני בטוח שאם מפוצצים שיעור, אפשר לעשות את זה למשל ע"י קריאת סיסמאות שמסבירות את הסיבה למאבק שלנו, ובטח שאין מה 'ליפול' על חברי ארגון שבחרו שלא לשבות.

הפוסט התפרסם לראשונה בדה מרקר. עוד לפני כן, הוא הועבר לדוברות האוניברסיטה עם בקשה לתגובה, ותגובתם תובא אם תתקבל.