כמו שכתבתי בפוסט הקודם, מנסיוני עם סטודנטים, בוגרים טריים, ואנשים צעירים באופן כללי, התגובה האוטומטית שלהם למלה "דרישות" היא "אבל אני לא עומד בדרישות!". להערכתי, לרוב מתברר שהם כן עומדים בדרישות, ובפוסט הזה אנסה לעמוד על היקף התופעה 🙂
הטענה הראשונה שלי היא שהרבה פעמים דרישות שמופיעות בתיאור המשרה בתור דרישות חובה הן בפועל דרישות nice to have בלבד, ועבור מועמדת מתאימה החברה תשמח להתפשר עליהן.
אדגים את זה באופן הכי קונקרטי שאני יכול, בעזרת הדרישות מהמשרה האחרונה בה עבדתי. חילצתי אותן בעמל רב מה-wayback machine:
Requirements:
Candidates must be skilled at programming in C/C++, with three to five years of experience in a similar role.
(לא הייתי קרוב לזה אפילו. היתה לי שנה נסיון בפיתוח, ועוד כשלוש שנים בתפקיד טכני לא בפיתוח, שלא דרש תכנות ב-C כמעט בכלל. השנה שכן היתה לי, היתה ברובה בג'אווה).
The following skills are advantageous:
- Familiarity with the Unix environment (היתה לי היכרות, בסדר)
- Familiarity with operating systems: Unix (Solaris/AIX/HPUX), Linux, Windows (גם פה היתה לי היכרות)
- Experience with a large-scale distributed software system product
(ממש לא היה לי נסיון כזה. במשרת הפיתוח הקודמת בה עבדתי, "שני שרתים" היה הכי הרבה ביזור שהגענו אליו, לפחות בתקופה שאני הייתי שם 🙂
- Familiarity with advanced development methodologies (Agile programming, extreme programming)
(היתה לי היכרות כלשהי ברמה לא גבוהה)
- Familiarity with network protocols (TCP/IP, HTTP, SSL) (היתה לי היכרות ברמה גבוהה)
- Familiarity with storage protocols (SCSI, iSCSI, FibreChannel)
(בחיי שלא ידעתי אפילו מה זה המושגים האלה [והחיים שלי היו יותר נחמדים כל עוד לא ידעתי…])
- Familiarity with grid computing architecture and underlying hardware (Infiniband, clustering, load balancing)
(גם פה, לא היה לי שום נסיון בזה, ואפילו לא שמעתי את המושג Infiniband).
Education:
B.Sc./B.A. in computer science/computer engineering/electronic engineering OR equivalent.
(לי היה תואר ראשון. מצד שני, אני מצליח לחשוב בקלות על שלושה קולגות שלי מאותו מקום, שלושתם בכירים ממני משמעותית, שלא היה להם. סביר שהיו עוד כאלה.)
אגב, לא רק שבסופו של דבר התקבלתי למשרה הזו ועבדתי שם כשנתיים, היחס שאני הרגשתי בזמן הראיונות היה שהם בהחלט היו מעוניינים בי מאוד, ולא הסתירו את זה.
כך שאני מקווה שהדוגמה הנגדית המאוד קונקרטית הזאת מבהירה את הנקודה שלי: לרוב, הדרישות הן יותר "קווים כלליים לדמותה של המועמדת האידיאלית" מאשר "אנחנו אפילו לא שוקלים מועמדים שלא עומדים ולו בדרישה אחת מהרשימה". זה נכון גם לדרישות שמוגדרות בתור "חובה" (כפי שהמקרה שלי מדגים), ובוודאי נכון לדרישות שמוגדרות כרשות.
מעבר לכך, לפני שאני מכריז שאני לא עומד בדרישות, במקומך הייתי שואל את עצמי: האם הם מגייסים סטודנטים ובוגרים טריים? אם כן, אז מה כבר ההבדל בין ג'וניור שהם מוכנים לגייס ובינך? אם התשובה שלך היא "היכרות עם טכנולוגיה X", וטכנולוגיה X היא לא שפת תכנות, אז זה נשמע מעט מוזר. אני מסכים שחברה שמחפשת ג'וניור שיתכנת בג'אווה תוך כדי שימוש ב-OOP, לא תתלהב מלגייס סטודנט שיודע רק C (למרות שראיתי אפילו מקרים כאלה). אבל בהנחה שאת יודעת את שפת התכנות הרלבנטית למשרה, מה כבר "מועמד לגיטימי" יכול לדעת שאת לא יודעת? עוד דיזיין פטרן? קצת יותר ידע במערכות הפעלה? הרי זה ידע שתוכלי להשלים תוך כמה ימים, מקסימום. וזה לא שהחברה חושבת שהיא תגייס ג'וניור עם כל הידע הדרוש, שלא צריך ללמוד שום דבר בעבודה הראשונה שלו – לצערם הרב, ג'וניורים לא מגיעים ככה 😉
ולסיום, נקודה כללית יותר, ואני מקווה שאצליח להעביר אותה מבלי להישמע מתנשא: אם את סטודנטית, כנראה שרוב החיים שלך היו סדרה של מבחנים שהיית צפוייה לעבור, והמטרה העיקרית שלך היתה "לא לפשל" ולהשיג את הציון הגבוה שהיית צפויה להשיג. לפחות בחיים שלי זה היה ככה: מתחילים ביסודי, המורים מאיימים עליך שלא תיכנס לתיכון ה"יוקרתי" שיש בשכונה, אבל למרבה המזל מסתבר שהציונים שלך היו "בדיוק על הרף", כמו כל הילדים בכיתה 🙂 אח"כ אותו סיפור עם המעבר בין החטיבה לתיכון, רף קשה מאין כמוהו שרק 70% מהשכבה הצליחה לעבור. ואז, כמובן, בחינות הבגרות: סדרה של בחינות מטומטמות שאיום היחוס העיקרי שלך בהן הוא "אתה עלול לרדת מציון 85 בכמה בחינות, ותצטרך להשלים בגרויות בכמה חודשים אחרי הצבא". גם בתואר יש אלמנט כזה, של "מאוד סביר שבגדול תצליח לסיים את התואר ולהשתלב בשוק, והמטרה העיקרית שלך היא להימנע מהתרחיש הלא-סביר שזה לא יקרה"; לפחות בתואר האלמנט הזה פחות מורגש מאשר בעבר.
אבל לא ככה דברים עובדים "בעולם האמיתי" (מתנשא ככל שזה ישמע מפיו של אדם בן שלושים ומשהו כשהוא כותב לקהל של בני עשרים ומשהו). בעולם האמיתי, you only need to be right once. השגת עבודה ראשונה מוצלחת? כל הראיונות הלא-מוצלחים לא משנים שום דבר, ולמעשה סביר שרוב החברות הללו ישמחו לראיין אותך שוב בעוד כמה שנים. לא השגת עבודה? יש לך עוד כמה וכמה הזדמנויות לנסות לפני שמישהו בכלל ישים לב. השגת משרה פחות מוצלחת ממה שהיית יכולה? משיקולי סטטיסטיקה, זה כנראה קורה לבערך חצי מהאנשים בעבודה הראשונה שלהם 🙂
כך שבקיצור, יש לך אינטרס להגיש קורות חיים לרוב משרות הג'וניור בהן את יודעת את שפת התכנות העיקרית, וגם לחברה יש אינטרס מובהק שתגישי את המועמדות שלך. אם את עדיין לא בטוחה, את מוזמנת ליצור איתי קשר ואגיד לך שברור שהם ישמחו שתגישי מועמדות 🙂